ארכיון ראש פנה

ראשוני פינת ההר

אוסף מנחם בן-אריה ז"ל  - האיש והאוסף

רות מרום

 המאמר המלא ראה: "שבילים בהר" ר' מרום, עורכת, גיליון מס' 1, שנת 2001, ראש פינה, עמ' 25-31

" אני... בן כפר הגר ליד פלג מים

הנכנס ישר לשמים

כשהוא נעול במגפיים

כדי לקטוף כוכבים מלוא חפניים..."

מנחם בן-אריה

מבוא

אחד המקורות העומדים לרשות החוקר והלומד, המבקש לחקור את תולדות המושבה ראש פינה ותקופת ראשית ההתיישבות היהודית הלאומית בגליל בסוף המאה הי"ט והמחצית הראשונה של המאה העשרים, הינו אוסף מנחם בן-אריה ז"ל (1996-1930) המצוי בארכיון ראש פינה ומוצג לראשונה במאמר זה.

האוסף מכיל לקט רחב היקף של תיעוד ותיאור היסטורי מגוון מתקופת ראשית ההתיישבות היהודית בגליל בנושאים מתחומים שונים ותיאורים מן התקופה כגון: החיים במושבות הגליל, הבארון והפקידות, בני ערב - תרבותם ואורח חייהם, אוכלוסיית הגליל, הווי ואורחות חיים מתקופת ראשית ההתיישבות, תולדות וקורות אישים ומשפחות, אוסף ניבים ופתגמים ועוד. כן מכיל האוסף כתב יד בן ארבעה כרכים בשם: "סיפור תולדות ראש פינה וקורותיה" או בשם הנוסף שניתן לו על ידי המחבר: "ראשוני פינת ההר".

הורתו ולידתו של אוסף זה הייתה בקרב משפחת בן-אריה בראש פינה. זהו למעשה מפעל חיים של איש אחד, הוא מנחם בן-אריה, אשר החל לעסוק בו בצעירותו והמשיכו עד אחרון ימיו.

רובו של האוסף מצוי כיום בארכיון בראש פינה ועומד לרשות לומדים, חוקרים והיסטוריונים. עד עתה לא נחקר אוסף בן-אריה וטרם פורסם.

מאמר זה הינו מאמר ראשון המציג וחושף את האוסף במלואו באופן כללי וראשוני. מטרת המאמר הינה ליידע את הקורא והמתעניין בתקופה הנידונה על קיומו של האוסף בארכיון ראש פינה, היקפו, תכולתו ועל אפשרות ומידת השימוש בו כמקור לצורכי לימוד וחקר. כמו כן, נייחד מקום לאיש מנחם ומקורותיו המשפחתיים.

"מנחם בן-אריה - מלקט ההיסטוריה של ראש פינה ומושבות הגליל העליון"

בבואנו לדון באוסף ההיסטורי, שהשאיר אחריו מנחם, קשה יהיה לערוך הפרדה בין האיש לבין מפעל חייו כי חד הם. מן הראוי אם כך, לפתוח תחילה בתיאור ומאפיינים כלליים של האוסף ושל מחברו, שהיה אספן, מלקט, מתחקר ורושם עדויות וזיכרונות.

מנחם בן-אריה שנהג להציג את עצמו כ "מלקט ההיסטוריה של ראש פינה ומושבות הגליל העליון", ניחן בתכונה חשובה לה נזקק לומד וחוקר – סקרנות ואיסוף מידע. הוא התעניין, אסף וליקט כל חומר היסטורי של התקופה, בכלל זה חומרים הנראים לכאורה שוליים כגון: פתקים שונים, מכתבים ורשימות בנושאים שונים, קטעי עיתונות ועוד.

ככל חוקר ומתעד נאמן, בעל רגישות לחשיבות התיעוד ההיסטורי, הקפיד מנחם בן-אריה לרשום ליד כל תעודה או עדות את כל הפרטים החשובים - שם המעיד, שם משפחתו, תפקידו ועיסוקו. לעתים אף נהג לציין את גילו של בעל העדות ופרטים נוספים הנוגעים לעדות ולמקורה. כאשר הביא מובאות ממקורות כתובים נהג בדרך כלל לציין את שם הכותב ומקור הפרסום כגון: עיתונות התקופה, כתבים של בני התקופה וכדומה. יש והביא תיעוד מארכיונים שונים בציון מפורט של כל פריט. כך נהג בכתובים וכך כאשר ציטט דברי אחרים. בסיפוריו הקפיד לומר "דברים בשם אומרם" כלשונו. חשוב היה לו שכך ינהגו גם בכתביו ובסיפוריו.

מנחם לא הסתפק בליקוט מקרי אלא יזם, התעניין ופנה לאנשים בכדי לרשום מפיהם את קורותיהם וקורות משפחתם. וכך, בסבלנות רבה, אסף עדות ועוד עדות ויצר פסיפס שלם וגלריה רחבה של תיאור בני ובנות התקופה, אורחות חייהם ואירועים חשובים בחיי הכלל והפרט בתקופה הנזכרת. ניתן ללמוד זאת מן התיעוד הרב, אשר נאסף באמתחתו ומעדותו עוד בחייו על דרך איסוף החומר במושבה וברחבי הגליל, שיטוט בדרכים וביישובי הגליל, פגישות עם משפחות לרישום קורות המשפחה ורישום זיכרונות ועדויות.

מנחם עיבד את החומר בדרכו האופיינית - כמספר המרבה בתיאור, תיבול ושילוב פתגמים, משל ומליצה. במקרים רבים נהג להקדים מבוא מן המקורות ובמיוחד מן המקרא ולקשר אותו לנושא. הרשימות של מנחם בן-אריה גדושות בפרטים ולעתים אף חורגות מהנושא המדובר וזאת, כנראה, מתוך רצון להרחיב את היריעה ולתת לקורא רקע כללי על התקופה או הנושא המדובר.

מנחם השאיר לנו "ים" של חומר על התקופה, לעתים חומר ראשוני אשר תועד על ידו כמות שהוא ולעתים הוסיף לו פירוש, הסבר או עיבוד משלו. הרישום והמיון, של חלק מחומרי האוסף, הינו על פי נושאים -  משפחות, אישים, תולדות המושבות, או נושאים כגון מטבעות בארץ, רפואה, חינוך ועוד.

יש לציין, כי עיבוד החומרים ודרך הכתיבה אינם מחקריים ואינם ערוכים בסדר שיטתי. להוציא מכלל זה את כתב היד "סיפור תולדות המושבה ראש פינה", אשר בו נעשה ניסיון לעבד ולכתוב את סיפור תולדות המושבה בסדר כרונולוגי. כאמור, בן-אריה הרבה בשזירת פרטים ולעתים כתיבתו מסורבלת והתיאורים ארוכים ומכבידים על הקריאה ומנתקים את הקורא מהנושא המרכזי. כזה היה מנחם בן-אריה, כל פרט ופרט היה חשוב לו וחלילה מלפסוח על סוגיה או על מי מהאנשים שהשתתפו באירוע.

מנחם בן-אריה הכיר את הלשון הערבית על בוריה, הוקיר וכיבד את מנהגי בני ערב והטיף השכם והערב ללימוד הלשון הערבית. האוסף מכיל קלסר מעובד ומסודר של פתגמי ערב בצירוף תרגום חופשי או מקבילות בשפה העברית. הוא נהג לתבל את סיפוריו, שרובם עסקו בתולדות ראש פינה והגליל, במילים, ביטויים ומשלים בערבית, אידיש ועברית וכל זאת בהגייה גלילית ברורה ומוטעמת של "אבאן בלאד" (יליד הארץ). העברית הגלילית שלו הייתה מתובלת בלשון אידיש ובביטויים עסיסיים וקולעים לעניין. מנחם היה צנוע ועניו, בעל חוש הומור דק שניכר בסיפוריו ותמיד ידע למשוך את לב השומע לסיפוריו בבדיחה ובחידודי לשון. פתגמים וסיפורים עממיים אסף מנחם גם מבני העליות החדשות לאחר קום המדינה. חלקם פורסמו בעיתון "אמר" וחלקם נשלחו על ידי העיתון לארכיון הסיפור העממי בחיפה. מנחם מעיד על עצמו:

"... עוד זמן רב לפני כן וגם תוך כדי רשום ספורים עממיים רשמתי היסטוריה וזכרונות מפי זקני ובעיקר מפי בני הראשונים מתולדות ראש פנה, מושבות וקבוצי הגליל העליון שהתיישבו על אדמת אכרים, צפת, טבריה, והישוב שהוקם בגולן, בחורן ובבשן בימי החלוצים ...את ספורי הראשונים שאני רושם אני סומך בקטעי עיתונות מימי החלוצים".

מנחם הדגיש את החיים הקשים של הראשונים ואת קשיחותם של פקידי הבארון. בעניין זה לא יכול היה להתנתק מהסיפור המשפחתי על יחסה הקשה של הפקידות ועל העונש שהוטל על משפחת בן-אריה - לבנות את ביתה בנבדל מכל בתי המושבה.  המקורות המשפחתיים ודמותם של סבו, הוריו ובמיוחד אמו, השפיעו מאוד על אישיותו של מנחם בן-אריה ועל הזדהותו עם חייהם במושבה.